זמני הבציר נקבעים בכל שנה מחדש: בציר הענבים הלבנים מתבצע לרוב בסוף חודש יולי. בציר הענבים האדומים מתבצע לרוב בתחילת ספטמבר. בין שתי התקופות ישנו בציר נוסף אשר מיועד עבור יין רוזה. הרוזה קיבל את שמו בשל הצבע הוורדרד ועל אף שיש שחושבים כי הוא עשוי משילוב של הענבים הלבנים והאדומים, הוא למעשה עשוי ענבים אדומים.

הרוזה מאופיין בקלילות ומתיקות וכמובן בצבע הוורוד שלו שמתקבל מקליפות הענבים. תאריך הבציר נקבע לפי היחס הרצוי בין המתיקות לבין החומציות שיש בענב. לפני הבציר אנשי יקב ברבדו מבצעים סדרה של בדיקות הבשלה בכרמים ובהתאם להן מחליטים האם הגיע הזמן לבציר או האם יש לחכות מעט כך שהענבים ייבצרו בבשלות אופטימלית..

–

הבציר של יין רוזה

הבציר של הענבים האדומים, מהם עשוי יין הרוזה, נעשה בשלב מוקדם לעומת הבציר שמיועד ליין אדום. הקדמת הבציר מיועדת להשגת אחוז אלכוהול נמוך ובו זמנית לרעננות וקלילות של היין. לאחר הבציר עוברים הענבים האדומים בתהליך ייצור אשר דומה לזה של היינות הלבנים.

בתקופת המקרא הדרך לקבוע את תאריך הבציר הייתה בחינת הענב על פי מידת השקיפות שלו, צבעו וצבע החרצן ועל פי טעמו. היום בודקים המומחים שלנו את מידת ההבשלה, את כמות הסוכר ואת רמת החומציות של הענב בבדיקות מעבדה מיוחדות.

–

תהליך הייצור של יין רוזה

על אף שהענבים המשמשים את יין הרוזה אדומים, תהליך הייצור דומה דווקא לזה של היין הלבן. בעוד שביין אדום תהליך התסיסה מתבצע יחד עם זגי (קליפות) הענב אשר מעניקים טעם חזק, ארומה וגוף, בייצור הרוזה הזגים נפרדים מהתירוש בשלב מוקדם, אך מספיק מגע קצר כדי להעניק את הצבע הוורוד, הרעננות והרוך.

תהליך הייצור של יין רוזה ברבדו שונה גם מבחינת התסיסה. התסיסה נעשית בטמפרטורה הנעה סביב 13-12 מעלות ונחשבת לתסיסה קרה. כדי להגיע לתוצאה הרצויה יש לבצע תהליך התססה ארוך יחסית אשר יכול להימשך גם למעלה מחודש. היתרון הוא בהשגת הטעם הפירותי והנעים של הרוזה שבא לידי ביטוי בארומות מיוחדות.